את פגישת האיבחון אני רואה כחוויה מתקנת עבור האדם הפונה. המטרה שלי בפגישה זו היא ליצור סביבה מאפשרת ותומכת בה אפילו ילד שחווה כבר איבחונים רבים ירגיש שהוא נמצא במרכז, יצליח להבין שבהרבה מהמקרים המוח שלו חד ומהיר מחשבה והגוף שלו פשוט לא מאורגן מבחינת הקואורדינציה והוא זה שתוקע את התהליך.

 

לא פעם ולא פעמים צלצלה אלי אמא מיד אחרי פגישת האיבחון וסיפרה לי ש"לא ברור מה קרה אבל משהו השתנה בילד" - הוא יותר שמח, רגוע והביטחון העצמי שלו עלה. זה המקום אליו אני שואפת; לתת להם את הכלים על מנת שיוכלו לחוות ולמצות את מירב הפוטנציאל שלהם.

 

ושוב אני מציינת, את התחושה הזאת אפשר ואף רצוי להשיג בכל גיל. האיבחון נעשה בדרך חוויתית, באמצעות תרגילים מוטורים מותאמי גיל ורמה. לא עובדים בקליניקה עם בכי, כיוון שבכי מכווץ את הגוף ולא נותן לו להפתח לתהליך למידה חוויתי. 

 

האיבחון מותאם גיל ורמה והמערכות העיקריות שנבדקות הן:

 

מודעות גוף:

מודעות גוף הינה היכולת של אדם לחוש ולהכיר את אברי גופו ולדעת להפעיל אותם בצורה מדוייקת ומאורגנת ביחס למרחב קבוע ולמרחב משתנה. כאשר מערכת זו תקינה, והאדם מרגיש את אברי גופו השונים. הוא יידע לווסת את תנועותיו ולהפעיל את מידת הכוח המתאימה כדי לווסת פעולה מסויימת ולהשיג תפקוד מייטבי של אברי גופו.ליקויים במערכת זו עלולים להביא לתנועה מסורבלת, נוקשות,חוסר אירגון ולעיתים גם לקשיי קשב וריכוז.

 

טונוס שרירים:

טונוס השרירים מתקיים בשלושה מצבים: גוף היפוטוני (רפוי), גוף ספסטי (נוקשה) וטונוס תקין.כל אחד משני המצבים הראשונים, עלול לגרום לעיכוב בשלבי התפתחות התינוק, ואצל ילדים - לקשיים בהליכה ובתקשורת חברתית, לבעיות בשווי משקל ועוד.

 

מערכת וַסְטִיבּוּלַרִית (שיווי משקל):

מערכת זו משתתפת כמעט בכל פעולה מוטורית, כיוון שבכל פעולה מתרחשים שינויים בתנוחה במרחב. המערכת מבחינה בערעור שחל באיזון הגוף, ומחזירה את האיזון, ע"י שליחת הוראות לקבוצות שרירים מתאימות.בעיה במערכת גוררת הימנעות מתנועה בטווח רחב, צמצום התנסויות, ופחדים בתחומים רבים.

 

מערכת ההצלבה:

מייצגת את היכולת להפעיל את 2 אונות המוח בצורה תקינה ובתיאום. המערכת מאפשרת מעבר של היד את קו האמצע של הגוף, וביצוע רוטציות בין חלק הגוף העליון לתחתון. אלה מובילים להתהפכות, זחילה ותפקודים אחרים.ליקויים במערכת זו יכולים להביא לקשיים שונים כגון: מופנמות חברתית, ניתוק מהסביבה או לחלופין היפראקטיביות , קושי בהתארגנות, קושי בשליפת אינפורמציה בדיבור, קושי במשחקי כדור, קשיי קשב וריכוז ,קושי בכתיבת אותיות שכתובות באלכסון (א,צ,ג,ש,ע) קושי בעליה וירידה ממדרגות והימנעות מטיפוס על מתקני משחק ועוד.

 

תפיסה מרחבית:

מערכת זו קשורה לארגון "ספריית הידע הפנימית", כלומר, ליכולת לשלוף אינפורמציה, ללמוד דברים תבניתיים ולסדר הפנימי והחיצוני. ליקוי במערכת עלול לגרום קשיים בלמידה, בעיקר בלימוד מתמטיקה (נתחיל לראות את זה בכיתה ג' שם החשבון ניהיה מורכב יותר) ושפות בכיתות הגבוהות, קושי בקריאת שעון, תופעה של בלק-אאוטים ולקשיי התארגנות שיתבטאו בחוסר סדר או באובססיביות לסדר.

 

גרפו מוטוריקה עדינה:

המוטוריקה העדינה היא השימוש בשרירים הקטנים לביצוע מטלות הדורשות דיוק. למשל, כתיבה, ציור. נבדק על-ידי שרבוט על דף.יכולת שליטת היד בכלי כתיבה. היכולת של הילד ליצור בעזרת כלי כתיבה צורות גרפיות, לצייר תבניות ולכתוב אותיות. ככל שהתחום הגרפו מוטורי בשל יותר יהיה קל יותר לילד לרכוש את הכתיבה, ללמוד את האותיות, לצייר אותן בגודל המתאים ובתוך השורות. לקראת גיל 6 מיומנויות המוטוריקה העדינה משתכללות. ליקוי בתחום הגרפו מוטורי יכולים להתבטא בקושי בציור, צביעה, גזירה, קושי בהעתקת צורות על נייר, קושי בדיוק מוטורי ועוד.

 

קשר מוח יד הפרדות מוטוריקה עדינה:

היכולת להנחות את פעולות הידיים בעזרת המידע המגיע מהעיניים. זוהי היכולת הנדרשת לביצוע מטלות שיש בהן תיאום בין פעולת העין לפעולת היד כמו למשל, השחלת חרוזים, גזירה, כתיבה, העתקה ועוד.

 

שליפת אינפורמציה:

היכולת לארגן ולשלוף מהמוח את המידע הנכון בזמן הנכון, ולהביע אותו במילים.

 

רצפים:

יכולת זיכרון ולימוד קוגניטיבי לטווח קצר וארוך.קיימים ארבעה סוגי זיכרון:1. רגשי – יכולת הזיכרון והלימוד בכל הקשור בנושא ריגשי (חיובי או שלילי)2. כמותי – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור למספרים3. זמן – יכולת זיכרון ולימוד בכל הקשור להערכת זמנים.4. מרחב – יכולת התמצאות במרחב, הבנה ויצירת הקשרים למקום.שילוב סוגי הזיכרון השונים עם תרגילי קורדינציה מכלל המערכות תורמים לחיזוק יכולת ההתארגנות והסדר, חיזוק הזיכרון, קשיי קשב וריכוז והורדת מתחים. הבדיקה נמדדת ביכולת המאובחן לבצע רצף של מספר הוראות בהתאם לגילו ורמתו.

 

הפרדות/ פיצול קשב:

מערכת פיצול הקשב מאפשרת לאדם לשלב, לתאם ולהפריד בו -זמנית בין 4 סוגים שונים של פעולות בסיסיות: פעולה מוטורית לא רצונית (פעימות לב, נשימה), פעולה מוטורית רצונית (מוטוריקה גסה או עדינה לדוגמא), חשיבה (כולל דיבור) והסחת דעת כמו רעש. על מנת להגיע לרמת תפקוד מיטבית ללא צבירת מתחים על אדם בוגר לייצר יכולת הפרדה בין 5-6 מערכות בו זמנית. ליקוי ביכולת להפריד בין המערכות השונות הינו אחד הגורמים המרכזיים להפרעות קשב וריכוז. 

 

מערכת סנסומוטורית:

מערכת חישה הקשורה במגע, על גופינו מצויים קולטנים מיוחדים שרגישים ללחץ, מרקם, טמפרטורה וכאב. הם מעבירים את המידע המתקבל מהסביבה אל המוח כל הזמן אך רק חלק ממנו מגיע למודעות שלנו. ניתן לחלק באופן גס את הליקויים במערכת זו לשני חלקים:רגישות ייתר למגע:אדם עם רגישות ייתר יכול לחוש ולשים לב גם לגירויים פיזיים קלים ביותר.כל שכן לגירויים חזקים .רגישות זו קשורה לחוסר בשלות במערכת התחושה העמוקה של העור, הסביבה נחווית כחודרת למרחב האישי, ולכן לדוגמה מקומות הומים גורמים סבל ואף יכולים ליצור פחדים וחרדות. מגע עדין אינו נעים, אלא נחווה כתוקפני. בעלי רגישות טקטילית יצטרכו בלילה לעיתים שמיכה, או כל דבר שיפריד בינם לבין החדר, על מנת להרגיש בטוחים. תת רגישות למגע:במצב זה , אדם קולט בעוצמה חלשה גירויים חזקים וכמעט אינו מרגיש את עוצמת הגירוי. כלומר קבלת המידע החושי נעשית באופן חלש. עליהם לקפוץ ולנוע בצורה מאוד חזקה בכדי להרגיש מגע.בנוסף חוסר ויסות חושי יכול לבוא לידי ביטוי גם בשאר החושים לדוגמה בחוש הטעם, ריח שמיעה ועוד

 

קשר עין:

ערוץ תקשורת לא- מילולית בסיסי הינו יצירת קשר עין בין אדם לרעהו במהלך אינטראקציה חברתית.

 

"עמוד שידרה":

מושג זה מתייחס ליכולת ההפרדה של אדם בין דימיון למציאות ויכולתו לווסת ולאזן את התחום הקוגניטיבי והרגשי שלו. קושי במערכת זו עלול לגרום לתפיסת מציאות לא נכונה, היסחפות אחרי אחרים וכן התפרצויות רגשיות.

 

 

 

לקביעת פגישת אבחון לחצו כאן>>